[מלכה דיאמנט]

טוב,
ניסיתי לשפץ כעצתך, רוז,
לא יודעת עד כמה זה התקצר,
אבל אולי כן נהיה מסודר יותר.

אשמח לקבל את הכוונתך…

– – –

אלישבע, אימא לנערה בת 15, שיתפה אותי נסערת:
אני טיפוס משוחרר מאד לגבי נושאים אישיים ונשיים
והכנתי את הבת שלי כמו שצריך להתבגרות.
או ככה חשבתי לפחות.

ומה קרה פתאום?
פתאום כשהיא כבר 3 שנים בתוך גיל ההתבגרות
אני מגלה שהיא הסתדרה החודש בלי ציוד.
כשביררתי איתה את העניין התברר שהיא מתביישת.
היא – מתביישת – ממני – !

ומה לא מסתדר כאן?
שאת תמיד אומרת שזה מגיע מהאימא,
אז איך את מסבירה את זה שאני הכי לא ביישנית בעולם
ובכל זאת היא מתביישת ממני?

אז מה יש לי להציע?
קודם כל – ברוך ה’ שאת משוחררת בנושא,
ככה יהיה לכן קל יותר.
דבר שני –
לפעמים הבת שונה מאימא… זו מציאות קיימת.
אני מאמינה שהשוני ביניכן מתבטא בעוד מקומות.

ולכן?
אם האופי שונה, גם ההתנהלות צריכה להיות שונה.
לא בהכרח שמה שהתאים לך מתאים גם לבת שלך.
ולכן נסי לחשוב –
אולי לא מספיקה לה הכנה בכמה משפטים?
אולי היא צריכה יותר דיבוב?
יותר עידוד?

ואיך עושים את זה למעיישה? –
* * *
כשהוצאתי את תוכנית 11+,
חשבתי שהיא מתאימה בעיקר
לאימהות שעברו בעצמן הכנה לא נכונה,
או טראומה אחרת לגבי ההתבגרות שלהן,
או שסתם הן נבוכות או מתביישות
או נרתעות או רגישות או צעירות וכדומה…

אבל אלישבע ביקשה ממני להדגיש שלא.
זו תוכנית שחשובה לכל אימא.
גם לזו שלא מתביישת בכלל
וזורמת ומשוחררת הכי בעולם.

ולמה?
כי המקום הכל כך אישי ואינטימי של נושאים נשיים
הוא מורכב כל כך ורגיש כל כך,
וכולל בתוכו אינסוף רבדים וסיטואציות ודקויות,
בנוסף לזה שהכל קשור בקשר הדוק לקשר אימא בת.

והתוכנית הזו מלמדת אותך ניואנסים וידע וכלים ותובנות
שלא ילמדו אותך באף מקום אחר
ובשום הנחיית הורים או קורס חינוך ילדים.

כמו למשל:
איך להתנהל נכון ואיך ליצור שיח פתוח,
בצורה שמתאימה לכל סוג של אופי,
גם של האימא וגם של הבת,
ולכל סוג של חוויה שאת חווית או לא חווית.

ולכן
אם חשוב לך שהבת שלך תעבור התבגרות בריאה ושמחה נפשית ופיזית
ואם חשוב לך למקסם את הקשר שלך איתה במקסימום האפשרי
את מוזמנת לנצל את ההזדמנות האחרונה שנותרה עוד היום
להצטרף לתוכנית 11+ במחיר מוזל
ולקבל עד הבית חבילה ממותגת ומפנקת.