וואו, דבורי, העלית נקודה מעולה.
בדיוק הבוקר יצא לי לדבר עם לקוחה על הנושא הזה,
בהקשר אחר:
עובדת קבועה שעבדה אצלה ארבע שנים ברצף,
למדה אצלי קידום אתרים,
ותחזקה לה את כל האתר א-ת,
חייבת לעבור דירה.
היות שהעובדת הזאת לא רק קידמה את האתר כמו שצריך,
אלא התחילה את העבודה מהתחלה:
צילמה מוצרים, עיצבה את התמונות המצולמות, העלתה לאתר, כתבה תיאורי מוצרים וגם קידמה בגוגל –
לא פלא שבעלת העסק התקשרה אלי די היסטרית.
הפתרון שהצעתי לה,
אני מציעה גם לך:
1. הפרד ומשול
2. תעסיקי רק ברגים
אני מראש מבקשת מחילה על ההתייחסות הנוראית,
המזלזלת בעובדים ורואה בהם קוביות לשיבוץ בעסק,
אבל יש מקומות שבהם לערב רגש הוא אסון כלכלי.
בדיוק כדי שלא ייצא שאת תספגי את כל העלויות והטעויות,
והיא תחגוג על חשבונך ותקבל כסף תמורת ההכשרה שלה כמתחרה שלך,
את רוצה לעשות שני דברים חשובים בעסק, שעכשיו אפרט:
1. הפרד ומשול –
את מעסיקה יותר מעובדת אחת. רצוי שתיים או שלוש, כשאף אחת מהן לא יודעת מהשניה.
כלומר:
אם לכל אחת יש חצי מהעבודה –
תפקיד השלישית לחבר בין החלקים, כשהיא לא יודעת לייצר את החלקים.
הכי טוב: שאף אחת מביניהן לא תהיה עם רצון להתחרות בך.
זה יכול להיות כי היא גרה במרחק,
יכול להיות שהיא מקצועית בתחומה,
יכול להיות שהיא פשוט אופי כזה, לא יזמי בעליל.
2. העסקת ברגים
בורג הוא משהו שנקנה בזול,
וכשהוא נופל – מחליפים אותו באחד אחר, זהה לו.
את רוצה עובדות שצריכות לעבוד לפי נהלים כתובים וברורים
(ובנהלים צריך לעסוק בנפרד…)
בלי להגדיל ראש.
רגע,
אני אכתוב את זה שוב, והפעם עם הזרחה:
את רוצה עובדות שצריכות לעבוד לפי נהלים כתובים וברורים
בלי להגדיל ראש.
מה הטעות הגדולה שלנו?
אנחנו מחפשות מחליפה שלנו.
שתהיה מבריקה, מולטי-טסקית, רב-ערוצית, יזמת חרוצה,
ואז?
מתפלאות שגידלנו מחליפה.
מתעצבנות שהיא מתחרה בנו.
הלו….
כשאת מביאה עובדת,
את רוצה שתאריך ימים על ממלכתך.
לא שתפתח ותתכנן את ממלכתה.
תדאגי בבקשה מראש להביא כאלה עם ראש של שכירות.
או –
שתסכמי עם קולגה בשיטת ‘שמרי לי ואשמור לך’.
אני אפרגן לך חופשות לידה שקטות,
ואת תפרגני לי חופשות לידה שקטות.