שאלות לרבנית טאוב תליט"א לגבי זוגיות ומשפחה

שאלות לרבנית טאוב תליט"א לגבי זוגיות ומשפחה

  • הודעה
    24-6
    מנהל בפורום
    אנחנו נעשה כל מאמץ להביא את תשובת הרבנית בהקדם.

    אפשר בינתיים להעלות לכאן את השאלות.

מציג 10 תגובות משורשרות
  • תגובות
      24-6
      מנהל בפורום
      שאלה שהגיעה:

      בעלי לא אוהב לדבר ולשתף…

      אנחנו שנינו די עמוסים… הרבה פעמים אני רוצה שבעלי יקשיב לי וישתתף במה שאני מרגישה אבל ההקשבה והאכפתיות שלו לא משהו….

      24-6
      מנהל בפורום
      עוד שאלה:

      קשה לי עם התגובה של בעלי כשאני משתפת אותו בתחושות שלי: אני עייפה, חלשה, מרגישה רע כי פגעו בי בעבודה, הוא מיד פוטר אותי במשפטים כמו: לכי לישון, לכי לנוח.

      אני מרגישה שהוא אטום. זה ממש מציק לי.

      24-6
      מנהל בפורום
      שאלה נוספת:

      אני בטבעי חזקה, דומיננטית, תמיד מסתדרת, די גברית.

      בעלי "ילד טוב ירושלים" וזה שתמיד מוותר לילדים וטיפוס רך באופן כללי.

      איך זה הולך ביחד עם המקום שלי כאישה?

      מה בכלל נחשב לזוגיות טובה במקרה כזה, שהתחלפו התפקידים?

      24-6
      מנהל בפורום
      העברנו את השאלות, והנה התשובות של הרבנית לפי הסדר שנשאלו: 

      לגבי השאלה על הבעל שלא אוהב לדבר ולשתף…

      השאלה מצוינת.

      יש לתת את הדעת שהצורך בשיחה זורמת וטובה היא כמעט קריטית בחיי נישואין,
      אבל יש להפריד בין 'זמן איכות' שזה חלק מחיי נישואין ואמור להתקיים על בסיס קבוע,
      לבין שיחת עומק במטרה ללבן דברים, לשתף ברגשות, לשמוע חוות דעת וכדומה.

      אחרי שברור מה סוג השיחה שרוצים לנהל,
      או אז יש כמה כללים חשובים, כדי להגיע לשיחה מוצלחת בהתנהלות מכבדת.

      1. לסכם ולקבוע עם הבעל 'זמן לשיחה'

      2. בתחילת השיחה, להודות לו על הרצון והזמן שהוא מקדיש לכך.

      3. בכל שיחה לדון רק על דבר אחד.

      4. להציג את הצורך בנימה אישית ולא כדרישה: חשוב לי ש… אכפת לי ש…

       

      בברכת השראת השכינה בביתכם תמיד.

       

       

      24-6
      מנהל בפורום
      תשובה נוספת של הרבנית:

      לגבי השאלה על הבעל שמציע ללכת לישון כתגובה לתלונת האישה על עייפות…

       

      אין ספק שהתגובה הספונטנית אינה תקינה.
      יש כאן חוסר ידע בנפש האישה,
      שהרי היא בעצמה יודעת שבעייפות פונים לנוח, הוא לא מחדש לה כלום…

      אלא שהדבר נובע משני דברים:

      1. האופי התכליתי שלו, רוב הגברים חותרים לתכל'ס.
      2. לגבר יש צורך חזק להיות המגונן. הוא רוצה לוודא שטוב לרעייתו והיא שמחה ושבעת רצון.

       

      כמובן שאם אין מודעות שזה מה שגורם לבעל להגיב כפי שהוא מגיב –
      זה גורם שמעצים את הקושי שלה ולפעמים גורר אותה אפילו להתפרצויות זעם ותסכול.

      יש כאן ציפיות סותרות שגורמות למתח מיותר בגלל אי הבנה בטבע הבסיסי.
      האישה זקוקה להסכמת בעלה שקשה לה,
      בעוד שהבעל מצפה לשמוע שטוב לה.

      לכן כדאי שבתור אשתו תסבירי לו,
      שהצורך שלך הוא אחד: הסכמה שלו לקושי שלך,
      את לא מבקשת פתרון מעשי.

      אפשר לספר לו שהניסיון מוכיח
      שכאשר הבעל מדגיש ומגביר את עוצמת הקושי של האישה,
      היא ישר מפחיתה אותו…

      כשהבעל מגיב: ככה? את חלשה? אז איך הצלחת לבשל/לסדר/כל דבר דבר אחר?

      ואז היא אומרת: אה, זה לא כזה נורא… עוד מעט זה יעבור…

       

      אולי תקראי את הדברים ותגידי לעצמך:
      מה זה שווה?
      מה זה שווה אם אני צריכה להכניס לו את המילים לפה?

      אז תדעי לך, שזה שווה ועוד איך!
      אם תעשי את זה נכון,
      הנשכרת הראשית זו את בעצמך, וזה לאורך זמן בס"ד.

      וכאן המקום לעורר את תשומת לב הנשים –
      אל תגזימי בהתמסכנות בפני בעלך.

      כדי לשמר לך מקום אהוב ויציב בעיניו,
      חשוב להשתדל ברוב הזמן להציג הארת פנים וחיוך שובה לב.
      תראי תוצאות טובות מהר מאוד.

      חשוב להבין למה גבר מדבר ולמה אישה מדברת.

      מטרת הגבר בדיבור היא העברת מידע.

      מטרת האישה היא דיבור לשם דיבור, זה לבד מיקל עליה.
      לכן הוא מקצר והיא מאריכה.

      אבל מכיוון שטבע האישה היא לדבר לשם דיבור,
      היא מחפשת את ההקשבה, היחס,
      לחילופין הגבר מדבר לשם העברת מידע
      ולכן הוא מחפש לקצר, לגעת רק בנקודות רלוונטיות ולסיים בהקדם…

       

      בברכת השראת השכינה בביתכם תמיד.

      24-6
      מנהל בפורום
      תשובת הרבנית לגבי האישה החזקה והמסתדרת…

       

      את מקום האישה אנחנו לומדים עפ"י חז"ל.
      את יכולה להיות 'גיבורת עולם' ועדיין בגדר אישה.
      המקום הטבעי, הבריא, האידיאלי, הנשי כל כך –
      הוא היותך בעמדת 'מקבלת' בעוד שהאיש נמצא בעמדת 'משפיע'.

       

      העולם נברא בצורת משפיע > מקבל.

      ללא המרקם הנפלא הזה,
      השפע אינו יכול לרדת לעולם.

      ברגע שהמקבל הופך עצמו לכלי –
      יש מקום למלא בו שפע.
      זה חוק טבע.

      השמים מרעיפים גשם על האדמה שמצמיחה יבול מבורך,
      השמש היא מקור האור וחולקת מאורה לירח שמאיר לנו את הלילות
      וכן על זו הדרך.

      בבית היהודי – האיש משפיע.
      אם נסתכל על צורה קלאסית של פאזל שבנוי מבליטות ומגרעות –
      האיש הוא החלק הבולט של הפאזל,
      האישה היא המקבלת, המגרעת של הפאזל.
      כך הם הופכים לתמונה שלמה.

      הם משלימים עצמם, יוצרים תמונה מרהיבה וזוכים להרמוניה מושלמת.

      כאשר האישה נותנת לכלי שבה להיות בעמדת קבלה,
      היא הופכת לכלי קיבול לשפע.
      וככל שהכלי גדול ומאפשר יותר – התכולה שאפשר למזוג לתוכו גדולה יותר.

      נתאר לעצמנו בקבוק ענק המכיל בתוכו משקה איכותי תוסס ומרענן.
      בשביל ליהנות ממנו, אנחנו חייבים כוס למזוג לתוכו מהמשקה.
      כמה נמזוג?
      כמובן, כמות המשקה תהיה בהתאמה לגודל הכוס.

      ככל שהכלי גדל, כך הוא מכיל יותר.

      אז תודה לה' שאת יודעת להסתדר,
      זה מקסים.
      אלף פעמים להודות ולהלל.
      זה לא מובן מאליו.
      יש נשים שמאוד קשה להן להסתדר בעצמן.

      אבל עדיין,
      אם נוצרת ע"י הבורא יתברך כאישה,
      זו היצירה הנפלאה ביותר שיש!

      "שעשני כרצונו", את מברכת.

      ה' הכי יודע מה טוב בשבילנו,
      וכל העוצמות שניחנת בהם הם טובים בשבילך,
      ובו בזמן אינם סותרים את המקום הטבעי של היותך 'מקבלת'.

      אדרבה,
      תני מקום,
      תאפשרי,
      תפרגני לעצמך,
      לבעלך,
      לכל בני משפחתך:
      הרחיבי את כלי הקיבול שלך!
      והשפע שלכם יתרבה ויתמלא יותר ויותר עד בלי די.

       

      והנה כמה מילים שכתבתי למישהי דומה לך:

      עבר עלייך יום קשה?
      את סחוטה, גמורה, לא יודעת היכן לשים את עצמך?
      ואז דפיקה בדלת נותנת לך להבין שכן, בעלך כאן.

      מצוין, יש לך מסיכה שמיועדת לזמן הזה.
      'אסור שהוא יתפוס אותי בחולשתי!'
      את מנסה להמשיך, לתפקד, לתמרן, כשבפנים הכל כבוי וחשוך.

      אז בואי, עצרי.
      תנשמי עמוק,
      תשקפי את מה שבפנים,
      אל תסתירי,
      תני לבעלך לגלות את הקושי ולשמוע עליו.

      יתכן שייבהל, ואפילו יילחץ קצת.

      אבל הנה המשא מתחלק…
      יש כאן שותף שנותן כתף.
      יתכן שיציע פתרון מיידי כדרכם של גברים, לא נורא.

      הוא ילמד בהכוונה נכונה,

      שבסך הכל, את מצפה לשיתוף, להאזנה והבנה.
      יכול להיות שזה יקרה לאט לאט, אבל הוא ילמד.

      ובפנים – את מרגישה גאולה.

      כן, ככה פשוט,

      גאולת הנפש.

      טובים השניים מן האחד.

      חיים של שותפות = חיים של עונג, של רוגע, של שכינה שורה. 

       

      בברכת השראת השכינה בביתכם תמיד.

      24-6
      מנהל בפורום
      תודה לשואלות ששיתפו,

      ותודה לרבנית שענתה ארוכות.

      אפשר להמשיך ולשלוח שאלות שיוכלו לקבל מענה בימי שלישי

      גם כאן בשרשור וגם בשליחת תגובה דרך הדף של יצירת קשר.

      ברכה לאה
      אורח
      תודה על התשובות. יש לי שאלה. כמה בעל צריך לעזור בבית??
      24-6
      מנהל בפורום

      תשובת הרבנית לגבי כמה הבעל צריך לעזור בבית:

       

      השאלה מאוד אינדיבידואלית.
      בלי להכיר את הרקע יכול להיות שהתשובות אינן מדויקות…

      בכל זאת אנסה להסביר את העניין במבט כללי:
      חשוב לדעת שגבר רואה את עצמו כמתנדב בכל מה שקשור לעבודות הבית
      בעוד שהאישה רואה את אותם דברים כמחויבות כלפי המערכת הביתית.
      ההבדל העצום בגישה יכול ליצור לא מעט פיצוצים.
      הפתרון האידיאלי הוא חלוקת תפקידים:
      1. ליצור רשימת משימות שצריך לבצע בבית
      2. מתוך הרשימה לתת לו לבחור מה הוא מעדיף לעשות
      3. במידה והקשר הזוגי יציב, אפשר לבקש ממנו: 'אתה מוכן לקחת על עצמך … (לפרט את התפקיד)'
      4. לא לשכוח להודות, לשתף אותו בתוצאות מה שעשה ולספר כמה העזרה שלו מועילה בבית ומורידה מעומס שיש לך.

      בברכת השראת השכינה בביתכם תמיד.

       

      <לשליחת שאלות אפשר להגיב כאן בשרשור או לשלוח למייל: 624.co.il@gmail.com לחילופין אפשר לשלוח שאלה ישירות לרבנית: g.lakesher@gmail.com‏>

       

       

       

      ברכה לאה
      אורח
      תודה רבה!

      זה די מפוצץ שהגברים רואים את עצמם בתור מתנדבים.. אבל טוב לדעת.

      מה עם החלפת תפקידים? כשגבר לא מסתדר עם לשמור על הכסף והאישה מנהלת את הכספים?

      24-6
      מנהל בפורום
      תשובת הרבנית לגבי החלפת תפקידים: 

      חשוב להבין שזה בסדר אם אישה היא טיפוס חזק/ גברי וההתנהלות בבית – בהתאם.
      כשהאישה מבינה בכספים ונוח לבעל שהיא מנהלת זאת –
      במידה וזה בהסכמת שתי הצדדים זה בסדר גמור.
      יש סטיגמה שהאישה במטבח והאיש בבנק,
      אבל ידוע שלכל כלל יש גם יוצא מן הכלל,
      ולכן נמצא גברים שאוהבים לבשל, למשל, וכל הבישולים לשבת על אחריותם.
      ושוב,
      בהסכמה משותפת זה מצוין:
      הוא מנצל את כישוריו,
      היא נהנית באותו זמן מניקוי חלונות או טיפול בילדים
      ובסוף מחמיאה לו על היותו השף הנבחר!!!
      במקביל,
      יש נשים המרכיבות ארונות, משחררות סתימות ואפילו קודחות בקירות.
      כשהבעל חוזר הביתה, הוא מגלה שדרוגים שונים…
      כל עוד שיש הסכמה משותפת, הכל טוב.
       חשוב להכיר את ההבדלים בין איש ואישה מבחינת התנהלות, שם ההבדל האמיתי, 
      ובמקביל לגלות פתיחות וגמישות לגבי האופי של הבעל.
      חשוב לאמץ לעצמנו את הכלל – אין זוגיות נכונה אלא יש זוגיות טובה. 
      מהי זוגיות טובה?
      בפשטות אפשר לומר – כשטוב לשנינו.
      איך נדע מה עושה לה/לו טוב?
      בד"כ אנחנו יודעים.
      ואם לא?
      הדרך פשוטה מאוד: לשאול.
      הקושי נוצר מתוך האשליה שזוגיות מחייבת 50% בדיוק מכל צד
      ואז עומדים עם סטופר ביד ומודדים: השטח שלי? שלך?
      ואם נדמה לנו שיש סטייה (בעיניים שלנו)
      יחריפו הבעיות ויתגברו המתחים…
      במציאות,
      אין לנו דרך להכריח את השני למלא את החלק שלו
      יש לנו אחריות רק על עצמנו, על 100% שלנו.
      ופה נכנס לפעמים הרגש המתמרמר של:
      על מי מוטל התפקיד 'להתחיל בנתינה'?
      נשים לפעמים מעדיפות שהבעל יהיה הנותן והמגונן והאחראי והאבא בבית,
      וקשה להן להיות אלה שנותנות ראשונות.
      הרבה ויכוחים נשפכו על תתחיל אתה, ותתחילי את,
      וזה מסיבה פשוטה:
      באופן טבעי אנחנו נוטים להיות נוטל במקום נותן.
      ממילא,
      אין סיכוי לצאת מנצח בגישה הזו,
      כל אחד מושך את החבל לצד שלו
      והבעיות רק מחריפות.
      אישה יקרה ,
      תדעי שמספיק שצד אחד מחליט למלא את תפקידו בלי לפזול לצד של השני.
      תדעי שמספיק אם רק צד אחד נותן לשני את מה שחשוב לו, את מה שהוא אוהב/ רוצה.
      זה מספיק כדי להשרות אווירה טובה בבית גם לאישה, גם לאיש וגם לילדים.
      ברוב המקרים,
      עם הזמן רואים תוצאות ברוכות ונפלאות והאווירה משתפרת מאוד.
      קצת רצון, הרבה סבלנות.

      בברכת השראת השכינה בביתכם תמיד!

       

      לשליחת שאלות אפשר להגיב כאן בשרשור 

מציג 10 תגובות משורשרות
מענה ל־שאלות לרבנית טאוב תליט"א לגבי זוגיות ומשפחה

You can use BBCodes to format your content.
Your account can't use Advanced BBCodes, they will be stripped before saving.

פרטים: