התשובה טמונה במילה אחת
חלומות.

כשהדברים שאנחנו רוצות נשאר בגדר חלום קסום ובלתי מושג
זה נשאר בחלומות.
וחלומות כידוע, שווא ידברון.

אבל אם נצא מאיזור ה'חלומות'
וניכנס לאיזור ה'מעשים'.
נתחיל לראות שיפור.

ואם קשה לנו לעשות מעשים,
אחד הדברים שעוזר לשינוי זה הדרגתיות קטנה אך עקבית.
החלומות לא יכולים להפוך למטרות גדולות אם לא מוצמד אליהן
רשימה או סדרה של פ ע ו ל ו ת
ממשיות
שיובילו אותנו לעבר הגשמת החלום.

זה קשה להכין כזו רשימה
ודאי קשה לעמוד בה.
אז איך לא נתייאש מהמשימה?
יש לנו משהו מיוחד שהקב"ה טבע בנו
והוא
ניצוץ אלוקי.
והניצוץ הזה הוא בדיוק אותה היכולת שעוזרת לנו
להפוך
חלומות – למימוש במציאות
רצונות – להגשמה
וחשקים בעלמא – ליישומים בשטח.

לכן
החלומות הן מלכודת דבש
אסור לנו להתקע בהן
למרות ששם הכי נעים וכיף להיות.
הכל ורוד, מלא בתקווה ובפסטורליה.
אבל חלום נשאר חלום
ואם רק
חלמנו, ורצינו וחשקנו
אבל לא עשינו עם זה שום דבר,
זה המקום שבו התחלה של חודש חדש
נראית בדיוק
כמו הסוף של החודש הקודם.

אין שום שינוי
אין שום התקדמות וצמיחה
ואין ביטוי לכל המטרות והרצונות היפים.