נתחיל בסיבה הרוחנית.

העונג הכי גדול, אומר לנו הרמח"ל, זה להתענג על השם. 

והשם, מה הוא נותן לנו? 

"כי מכבדי אכבד ובזי יקלו" (שמואל א, ל)

וברגע שכבוד או ביזיון הם השכר או העונש בעולם הנצח, גם כאן אנחנו מרגישות את זה בעוצמה.

ולכן רק בן אדם בוגר רוצה כבוד וחושש להתבזות. הילד הקטן עוד לא בשל למושגים המופשטים האלה.