לראשונה: ריקי קפלן, מומחית שיווק דיגיטלי הקוראת לעצמה ‘דסמנית’ ומאמינה בהפקה מהירה של קורסים דיגיטליים לצורך שיווק בהקדם, הסכימה לחשוף את המתכון המלא שפיתחה רק כדי להוכיח שזה אפשרי: 3 מרכיבים + 30 יום = קורס דיגיטלי מוכן למכירה
מאת: דנה בר-לב
יכול להיות ששמעת על זה:
בתקופה שלנו, המהירות מנצחת. ומי שמהיר יותר? גורף את כל הקופה. המגמה שהיתה נכונה בעבר רק למרוצי סוסים – הולכת ומתפשטת לתחומים נוספים: אתרי אינטרנט נדרשים להיטען בחלקיקי שניות, ואנשים מצפים להגיע לרווחים מהירים בזמן קצר. אין להם סבלנות לתהליך שפעם היה ברור מאליו: נוטעים עץ, מטפחים אותו ארבע שנים, ורק אז נהנים מהפירות.
התרופה לדחיינות
“לאנשים אין סבלנות לתהליכים ממושכים, ולכן הם נוטים לדחיינות בביצוע פרויקטים. זאת הסיבה שהפקת קורס דיגיטלי צריכה להיות תוך 30 יום, מקסימום”, מציינת ריקי קפלן (35), שחקרה את קוצר הרוח והקושי בדחיית סיפוקים המאפיין את דור ה-Y, דור המילניום. בהמשך היא גם נותנת את המתכון המפורט איך לעשות זאת, וסכום מדויק להשקעה בהפקת הקורס הדיגיטלי הראשון שלך.
“רבים רוצים ליצור קורס דיגיטלי כדי לנתק את הקשר בין זמן העבודה להכנסות, אבל זה נראה להם תהליך ארוך, מסובך ויקר”, מצירה ריקי על הטעות שמפריעה לאנשים להתקדם. “כשיוצרים מהר קורס דיגיטלי, מגיעים לסיפוק מיידי. וסיפוק מיידי הוא צורך בסיסי שטבוע עמוק בתוכנו מאז הילדות. צורך שמהירות הטכנולוגיה רק העצימה אותו. בלי תוצאות מיידיות אנחנו מתפזרים ומתייאשים”.
המהירות מהשטן?…
מתברר ששיטתה של ריקי קפלן שנויה במחלוקת גם בין אנשי מקצוע מהימנים. שוטטות קצרה באינטרנט מגלה שלשאלה ‘איך ליצור קורס דיגיטלי’ יש כמה תשובות, ורוב העוסקים בתחום טוענים שחודשיים של עבודה הוא המינימום.
איך תוך 30 יום יש קורס מוכן? הקולגות שלך טוענים שזה לא מקצועי.
“אני מעריכה מאוד את המקצועיות של הקולגות שלי, אבל כשהם מציעים תכנית להפקת קורס דיגיטלי ב-8 שבועות זה יותר מדי זמן, עם הפרעות הקשב שיש לכל אחת מאיתנו. הקולגות שלי בשיטה של לאט-אבל-בטוח, ובגישה של השריה ולמידה מתמשכת.
לדעתי זה נכון רק להמשך הדרך. לא להתחלה”.
צריך לבדוק מה הלקוחות מחפשים ורוצים לקנות, ומיד לצאת לדרך. לא לחכות עם זה יותר מדי.
בשלב הראשון, כשרוצים להפיק קורס דיגיטלי, צריך פשוט לקפוץ למים?
“כן. אפילו הפרופסור הידוע לכלכלה התנהגותית, דן אריאלי, טוען ככה”.
יש מחקר שמבסס את התיאוריה שלך?
“כן, ודאי. יש את ‘מחקר המרשמלו’ המפורסם שנעשה בתחילת שנות ה- 70 על ידי הפסיכולוג וולטר מישל. הוא ערך סדרה של ניסויים באוניברסיטת סטנפורד, ובדק האם ילדים בני 4 יעמדו בפיתוי של פרס מידיי (מרשמלו) על מנת לקבל בהמשך פרס גדול יותר (2 מרשמלו). כלומר, הוא בדק את המשמעת העצמית שלהם.
והתוצאה?
2 מתוך 3 ילדים אכלו את המרשמלו!
עד כמה שזה לא מחמיא לנו, זה המצב: רובינו מתקשים להתאפק ולחכות בסבלנות לתוצאות בטווח הרחוק”.
והפתרון?
“לבצע משימות קטנות ותחומות בזמן. לא סתם אני שונאת פרויקטים ארוכים ומסובכים שאין להם דד-ליין…
סיימת תוך שבוע להכין רבע מהקורס הדיגיטלי שלך? זה סיפוק;
התחלת תוך חודש למכור את הקורס הדיגיטלי? זאת הכנסה.
וכשיש לך סיפוק וגם הכנסה – קל לך להמשיך ולהשקיע”.
אז מה המתכון?
“השחזה לתכנים שנמכרים + בניית הקורס + התנעת התהליך”.
פירוט שלושת המרכיבים הנסתרים להכנסה פסיבית מקורס דיגיטלי
- השחזה: חקר שוק הוא קריטי לדיוק במכירות. זה מביא אותך להבנה מה הלקוחות מצפים מהקורס הדיגיטלי שלך, ומה יש לך שלקולגות שלך אין.
אפשר דוגמה?
“בשמחה. כלי פשוט למחקר יעיל הוא חיפוש בקבוצות וואטסאפ או בפורומים רלוונטיים. אם מצאת קבוצה או פורום סביב הנושא שלך – זה מכרה זהב. יש לך מידע ישיר מה הלקוחות הפוטנציאליים מחפשים. אספקת מוצר בהתאם לדרישות השוק – תגרום לו להימכר טוב יותר”.
אמרת ‘להימכר’? את לא מלמדת איך לייצר?
הפעם ריקי מתקילה אותי: “את היית רוצה לייצר משהו שאף אחד לא ירצה לקנות?”
אבל אי אפשר לדעת מראש שמוצר יימכר!
“אפשר. בדיוק בשביל זה עושים מחקר שוק”.
ומה עוד?
- בנייה: לפני שהקורס יוצא לדרך, מכינים תשתיות כדי להבטיח בנייה חלקה וקלה.
מתחילים בגיבוש כל הרעיונות והנושאים לקורס ו-כ-ו-ת-ב-י-ם אותם. הכתיבה עושה סדר פנימי וחיצוני. מזה בונים שלד לקורס וקובעים צורת הגשה: כמצגת או כהסרטה עצמית + הכלי המתאים לכל בחירה. זהו. התשתית הפיזית מוכנה.
יש דוגמה?
“בהחלט. נניח שכתבת כבר את הנושאים לקורס הדיגיטלי שלך, והחלטת ללכת על הסרטה עצמית בזום. נשאר לך להסריט את עצמך בלימוד השיעור הראשון. אחר כך מוסיפים כתוביות ועורכים את הוידאו קלות, אבל יש לך כבר משהו מוכן ביד”.
והשלישי?
- התנעה: שימוש בדרכים ושיטות שעוזרים לייצר (מהר!) תכנים מדויקים.
זה עיסוק במיינדסט? שמירה על מוטיבציה וניהול זמן יעיל?
“כן, ולא רק”.
מה למשל?
“אפשר להתחיל ביומן פשוט לרישום יום-יומי מה לעשות בכל יום מ-30 הימים הבאים.
אני ממליצה מאוד לפרט כ-ל מטלה למשימות קטנטנות. במקום לנגוס בכיכר לחם, לפרוס אותה לפרוסות”.
| מחקר שוק | הכנה פיזית | הכנה מנטלית | |
| שבוע 1 | |||
| שבוע 2 | |||
| שבוע 3 | |||
| שבוע 4 |
תרשים גאנט: כלי מעולה לארגון מטלות מקבילות
את מבטיחה הצלחה למי שימלא את ההנחיות האלה?
“לא”. ריקי מפתיעה בכנות האותנטית שלה, בלי להתייפייף.
“אנחנו אנשים. זה אומר שאנחנו מגבשים החלטות לפי מצב הרוח, ולא לפי קריטריונים הגיוניים. זה מבאס, אבל זה מה יש. אנשים מבינים בשכל שהם צריכים להפסיק להחליף זמן בכסף ורוצים ליצור קורס דיגיטלי בתור דרך של הכנסה פסיבית, ועדיין בפועל – הם לא עושים את זה”.
והסיבות?
“חושבים שזה יקר, קשה, בלתי אפשרי בתחום הספציפי שלהם ובעיקר – הולכים לאיבוד.
שטף המידע החינמי באינטרנט מבלבל, ואנשים חוששים להשקיע כסף בקניית הדרכה מסודרת, כי הם לא יודעים אם זה יעזור להפקת הקורס הדיגיטלי שלהם”.
אז מה הפתרון?
“קודם כל – להיות מודעים למצב. גם כשברור לנו מה לעשות, עדיין משתוללים בתוכנו רגשות סותרים שתוקעים אותנו. וזה טבעי”.
“את אומרת שאנשים מבינים בשכל ועדיין לא עושים את זה, וזה טבעי”.
“כן”. ריקי חד משמעית.
ואחר כך?
“להשתיק את הלב ואת פרפורי הבטן ו-ל-פ-ע-ו-ל!
פעולה מעשית זה הדבר הכי חשוב. לא עשית – כאילו לא תכננת.
ממש קריטי לעשות משהו בכיוון, לפחות צעד קטנטן.
הכי טוב – לפי תבניות וצ’קליסטים שמאפשרים לך למלא אותם מכנית, בלי לחשוב יותר מדי.
ערכת הניווט הדרך הקצרה לקורס דיגיטלי היא תבנית מצוינת כדי להתחיל בה.
הערכה פתוחה להורדה חופשית, בלי הרשמה ובלי שום דבר. העיקר לכו לעשות עם זה משהו.
יש משפט חמוד של אלון גל בהקשר הזה: ‘מקסימום – זה יצליח”.
למי זה מתאים?
“בעיקר למי שהעסק שלו כבר מניב הכנסות ומבוסס על ידע, כמו: הנחיית סדנאות, ייעוץ, אימון וכדומה. כל מי שהעסק מושתת על ידע”.
ולמי זה לא מתאים?
“לא מתאים למי שאין לו מינימום 3,000 שקלים להשקיע בקורס הדיגיטלי. לפחות 1,000 ₪ על קניית הדרכה שמסבירה איך לפעול ו-2,000 ₪ בשיווק (רוב בעלי העסקים עושים הפוך או בכלל לא משקיעים כסף בשיווק… לכן הם נכשלים)
ועוד משהו לגבי השיווק: מי שבונה קורס דיגיטלי אבל לא משווק אותו ולא משלם למישהו שישווק אותו – עדיף שלא יבנה אותו בכלל”.
הטיפ: מה את מציעה למי שרוצה להתחיל לבנות קורס דיגיטלי?
“להבין שזה תחום עם המון כסף, וחבל על כל יום שעדיין הקורס לא שם. על פי האתר FORBES, התעשייה השנייה בגודלה באינטרנט היא תעשיית מוצרי המידע. קצב הגדילה בהתחלה היה מטורף. בשנת 2014 תעשיית הקורסים באינטרנט גלגלה 57 מיליארד דולר בקירוב, בשנת 2015 כמעט הכפילה את עצמה עם 107 מיליארד דולר, ובשנת 2016 הגיעה כמעט אל 200 מיליארד דולר”.
זה עדיין רלוונטי בשנת 2021, אחרי הקורונה, כשכולם בדיגיטל?
“עדיין. הצמיחה מואטת וכרגע הצפי הוא ‘רק’ ל-350 מיליארד דולר ל-ש-נ-ה (כל שנה מחדש, כן?) בעולם מוצרי המידע, שקורסים דיגיטליים הם חלק בלתי נפרד ממנו. יש דברים שהשתנו, למשל: קורס דיגיטלי שבו למשתמש אין קשר עם מנחה הקורס ויש לו רק את מה שהוסרט והוכן מראש – לא יימכר היום ביותר מאלף שקלים, בניגוד לארבע-חמש אלף בעבר, אבל קורסים דיגיטליים שהם חלק מתוכנית ליווי הם בהחלט ברמת מחיר של כמה אלפים. עדיין. וזה לא צפוי להשתנות בעתיד הקרוב”.
אז מה לעשות?
“להתחיל הרגע ממש בשני צעדים:
1. לרשום את שם הקורס הדיגיטלי שלך + התאריך היום + התאריך שבו הקורס מוכן (בעוד 30 יום מהיום!).
2. לפעול לפי ערכת הניווט ‘הדרך הקצרה לקורס דיגיטלי’ כדי לדעת מה לעשות”.
מה יש שם?
רק מה שצריך:
- To Do List
- מפת דרכים ברורה
- קובץ קבלת החלטות
- איך לחסוך זמן וכסף
איך אפשר לראות במה מדובר?
לזמן מוגבל: יש כאן קישור לצפיה בחינם. ערכת הניווט להפקת קורס דיגיטלי כבר מחכה כאן.