כשאין לך זמן באופן כרוני

כשאין לך זמן, יש לך עומס. יש לך לחץ. הסבלנות לא משהו. היום עובר צ'יק צ'ק וכבר מגיע הערב. ואחרי יום ראשון פתאום כבר שוב ערב שבת. והכל חנוק ולחוץ ועמוס ודחוק.

מה עושים?

יש פתרון שהוא ממש פרדוקס, כי צריך להקדיש בשבילו… זמן.

כלומר: כמו הסיפור עם הרבי שהחסיד שלו ה התלונן שצפוף לו בדירה, והרבי אמר לו שיכניס גם את העז שלו לדירה. נחנקו איתה יום-יומיים ואז הוא חזר לרבי ביללות שאי אפשר כבר ככה. אמר הרבי שאפשר כבר להוציא את העז ופתאום הדירה נהייתה ממש מרווחת… ועם צ'ופר: גם בלי ריח של עז…

ככה שזאת תהיה התועלת הראשונה של הפתרון שיוצג לך בשורות הבאות: יצופף לך עוד יותר את הלו"ז, ואז אפשר יהיה לנשום רק מזה שהמטלה החדשה תסתיים.

התועלת השנייה והעיקרית היא בכך שזה לא פלסטר אלא טיפול עומק. זה לא פתרון של זבנג וגמרנו אלא משהו שמועיל לטווח ארוך:

קביעת סדר עדיפויות.

חשוב לשנן לעצמך שאף פעם אין, לא היה ולא יהיה לך זמן לכל הדברים שבעולם. זאת הסיבה שכדאי לך לקבוע סדר עדיפויות: רק מה שחשוב לך לעשות. רק מה שחשוב לך שיקרה.

סדר עדיפויות נוצר כשמכינים רשימה מסודרת של כל מה שרוצים וכל מה שצריך לקרות, ואז מתעדפים: מה עדיף ממה. מה דחוף ממה..

ואם יש לך יש לך יותר מדי דברים חשובים?

אפשר להאציל סמכויות. לבקש מקרובי משפחה או חברים ואפילו לשלם למישהו שיעשה את זה במקומך. ככה זה יקרה תוך כדי שהזמן נחסך לך.

קשה לך לקבוע סדר עדיפויות?

כדאי לך לתעד ליום-יומיים מה שקורה אצלך בבית ובעבודה, לבדוק על מה בכל זאת אפשר לוותר, לרשום לך סדר יום חדש ולהעיף כל מה שלא באמת חשוב לך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *